פריים ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' עבידיה

פסק דין

בפני תביעה כספית במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבע לשלם לה בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים.

הצדדים בתיק זה, הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984. בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה או לדחות את כל התביעה, או לקבלה לשיעורין, הכל על פי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים וסיכויי הערעור קלושים.

עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים לתיק בית-המשפט, שמעתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם בפני בדיון שנערך ביום 21.3.10, הערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם, התחשבתי בשיקולי צדק, הוגנות וסבירות, כמו גם בעצם מתן ההסכמה לפסיקה בפשרה.

לאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי הדברים אלו מול אלו - אני פוסקת בזה כי הנתבע ישלם לתובעת, לסילוק סופי ומלא של כל תביעותיה נגדו כמפורט בתובענה, סכום כולל של 13,000 ₪.

לבקשת הצדדים, להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו וחלוקת האחריות שבין הצדדים.

השאלה המהותית לה נדרשתי להכריע היתה דרך התרחשות התאונה. בעוד שלשיטת התובעת התאונה ארעה בשעה שרכב התובעת נפגע מאחור בחוסר זהירות על-ידי רכב הנתבע וכתוצאה מהפגיעה הסתובב ונפגע שנית מרכב הנתבע בחלקו הקדמי ונהדף לעבר מעקה בצד הכביש, הרי שלשיטת הנתבע, היה זה רכב התובעת אשר ניסע להשתלב בכביש מהיר בו נסע הנתבע לא האט ולא נתן זכות קדימה לרכבים הנוסעים בכביש ובשל כך נפגע.

התובעת צירפה חוות דעת ותמונות מהן עולה כי מוקדי הנזק הינם בחלק בחזית צד ימין, בחלק אחורי ימני ובחלק אחורי שמאלי. בשל נסיבות התאונה והפגיעה ברכב התובעת במספר מקומות בכמה שלבים בתאונה לא ניתן להצביע בבירור מה מוקד הנזק הראשון ולו מכיון שנהג התובעת העיד תחילה ש"המשאית נכנסה בי מאחורי מימין" (עמ' 1 ש' 17 לפרוטוקול) ומיד אחר כך שינה גירסתו והעיד כי "אני חושב שהפגיעה היתה מאחורי מצד שמאל" (עמ' 2 ש' 26 לפרוטוקול".

מיקום התאונה, כך עולה מעדויות הצדדים היה סמוך לסיום נתיב ההשתלבות של רכב התובעת.

שני הנהגים העידו שלא ראו אחד את השני קודם לתאונה. העד מטעם התובעת לא זכר שראה את המשאית קודם לתאונה (בעמ' 2 ש' 24-25 לפרוטוקול) והנתבע העיד שלא הבחין ברכב התובעת לפני הפגיעה (עמ' 4 ש' 6-7 לפרוטוקול).

מחד, במקום שבו, לשיטת הנתבע, ביקש רכב התובעת להיכנס לנתיב, ומכאן שלא היה במהירות גבוהה, הרי שנוכח מהות הנזק, הרי הדעת נותנת כי הנתבע נהג בחוסר תשומת לב מבלי ששם ליבו לרכבים משתלבים ופגע ברכב התובעת מאחור. מיקום הנזקים בשני הרכבים, כך שהפגיעה ברכב התובעת הוא אחורי וברכב הנתבע הוא קדמי, מלמדת כי לנהג הנתבעת תרומה משמעותית לאירוע התאונה.

מאידך, מעדות נהג התובעת עלה, כי השתלב זה מכבר בנתיב הנסיעה ועל–כן יתכן שדווקא מהירותו הגבוהה, אי תשומת ליבו לכלל הרכבים הנוסעים במקום ואי ציותו לתמרור האט שהוצב בנתיב נסיעתו גרמו לתאונה. משכך מצאתי לייחס אף לנהג התובעת רשלנות תורמת משמעותית לאירוע התאונה.

בנסיבותיו של תיק זה יש להורות כי חלוקת האחריות בין הצדדים לאירוע התאונה הינה בשיעור דומה.

למען הסר ספק, מובהר כי אין בפסק דין זה שניתן כאמור, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט משום קביעת ממצאים או קביעות בעניין מהימנות.

הסכום האמור לעיל ישולם בתוך 30 יום מהיום בהמחאה שתישלח בדואר רשום לכתובת ב"כ התובעת לפי כתב התביעה, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: